טיפול בגינון הוא סוג של תרפיה שהפופולריות שלו הולכת וגוברת עבור כל סוגי המטופלים הרפואיים בשל הרבגוניות שבו. חולים עם יכולת ניידות מוגבלת, חולי סרטן, חולים הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית, כמו גם אנשים הנמצאים במוסדות סגורים נהנים מתראפיה בגינון.
תרפיה בגינון מסורתי
טיפול בגינון לחולים שאינם מתמודדים עם אתגרי הניידות הוא פשוט כמו גינון רגיל. בתי ספר, בתי חולים, בתי סוהר, בתי יום למבוגרים ומתקנים אחרים יכולים להקים ולתחזק גינות קהילתיות. בגנים ובבתי הספר החקלאות יכולה להשתלב בנושאים ובפעילויות לימודיות חינוכיות אחרות בנושאי בריאות ותזונה.
הפעילות הגופנית באויר הפתוח עם השלווה ו"החיבור לטבע" מספקים לאנשים המחלימים ממחלות או בעלי מוגבלויות בכל גיל תחושת אחריות, סיפוק עצמי וגאווה.
תרפיה בעזרת גינון הידרופוני
כאשר רוב האנשים חושבים על טיפול בגננות, עולה בד"כ בדמיון תמונת ערוגות אדמה מוגבהות שהם הסוג הנפוץ ביותר של גנים טיפוליים לאנשים בכסאות גלגלים. עם זאת, בשנים האחרונות גנים הידרופוניים צובר פופולריות גדולה בעיקר בגלל השטח הקטן יחסית שגננות כזו צורכת והאפשרות להרכיב אותה בצורות שונות וגם בתוך מבנים (תחת תאורה) כמו בכיתות, קליניקות, חדרי אוכל וכו'.
גנים הידרופוניים גם מצוינים למקומות סטריליים שבהם חיידקים ואורגניזמים בקרקע עשויים להיות סיבה לדאגה. צמחים בגינות הידרופוניות גדלות בתוך תמיסה של מים ודשן (מערכת סגורה שבה התמיסה ממוחזרת), וניתן לחטא ולעקר אותה מחיידקים
מכיון שניתן "לשחק" הרבה עם הגודל, הצורות והמיקום של הגינות, גם חולים המרותקים למיטתם יכולים להנות מגינת הירקות הנבנות בגובה החלון .
הידרופוניקה מוסיפה טוויסט מעניין לטיפולי הגננות, ומאפשרת לגננים מכל רקע, ובכל מצב בריאותי לחוות את הכיף של גידול צמחים. נמצא גם כי חולים שהשתתפו בתוכניות שיקום כאלו בארה"ב התמכרו לגינות הביתיות ההידרופוניות והמשיכו לעסוק בכך גם בבתיהם לאחר שהסתיימה תוכנית השיקום.
